להריח את הדיסק הקשיח

עצור, הקשב, הריח

מתוך פוסט של עומר מחברת צ'יף

כאשר דיסק מגיע אלינו לצ'יף, הטכנאים מקרבים אליו את האף. במבט מהצד התנועה די מצחיקה. נדמה כי הם מצפים לגלות את שנת הבציר, או את מקורותיו הדיסק א-לה-לוקאר. עשרות דיסקים עברו בדלפק הקבלה ולא לגמרי הבנתי מה אמורים להריח בהם. עד שהגיע הדיסק ההוא, שאת ריחו חשתי מיד עם פתיחת האריזה. ריח של PCB שרוף, שבב או לוח אלקטרוני שהתחמם יתר על המידה ומדיף ניחוח מבחיל של סכנה.
סיפרו לי כי במקרים רבים, דיסקים כאלו מסוגלים להתחיל דליקה. אך לא אצל כולם המצב זהה. אצל חלקם נראים סימני כוויית חשמל קלה. אצל אחרים החומר שאמור להיות ירוק כמו שולחן ביליארד, מראהו כחתיכת הצ'יפס האחרונה של הערב בדוכן פלאפל שכונתי.
מקרה נפוץ מאוד, מסתבר, הוא זה של התחממות השבב ובו המעגל השולט על מנוע הדיסק. היה והמנוע תקוע, השבב ימשיך לנסות להניע את הצלחות שוב ושוב. ממש פול גז בניוטרל.

אגב מנוע, עוד בעיה שרואים בצ'יף יותר ויותר, היא מנוע ש"נתפס". בדרך כלל זו תוצאה של מכה או נפילת הדיסק. גם נפילה קטנה יכולה לגרום לכך. ואפילו כאשר לא נזהרים בהנחת הדיסק על גבי משטח קשיח (לא מרופד).
זכרו זאת כאשר אתם רוכשים דיסק קשיח, במיוחד הדיסקים הפנימיים שמגיעים ארוזים רק בשקית אנטי-סטאטית. מטעמי מחיר ונוחות, החנויות מקבלות אותם באריזות המוניות, ומגישים אותם ללא קופסאות מהודרות או ריפודי קלקר דשנים. מצד אחד זה נחמד יותר לסביבה – קלקר יתכלה אולי עם בואו של משיח… מצד שני, אם המוכר מתנהג כמו פיל בחנות חרסינה, יש סיכוי מסוים שתצטרכו לחזור להחליף את הדיסק.
אבל אם הדיסק לא חדש, וכבר קיים עליו מידע שחשוב לכם לשחזר, אתם בבעיה. בעיה שיש לה שתי פנים. אם תחליפו -במסגרת אחריות היצרן- את הדיסק בחנות, תאבדו את תוכן המידע ששמרתם בו. ובנוסף, המידע שלכם ייצא מרשותכם, משליטתכם ומבעלותכם, מבלי שאיש יישא אחריות לגורלו.
כדי למנוע את שני החסרונות, שמרו מצד אחד על גיבויים עדכניים. מצד שני, אל תפקירו את הדיסק המקולקל בידי סוחרים. השמידו בתבונה.

ומה עם צלילים חשודים?
דיסק קשיח המשמיע צליל חוזר הדומה לטקטוק של שעון, זה סימן רע.
רע, אמרנו? אנדרסטייטמנט. יותר נכון לומר: גרוע!
ברוב המקרים יש לטקטוק הזה אחת משתי סיבות: או שהראשים שלו אינם תקינים או שהם תקינים אך לא מצליחים לקרא את המידע מהצלחות.

בשני המקרים הפעלת הדיסק גורמת להם להתנגש שוב ושוב, לכופף ולעוות את עצמם למוות. ואחרי שהם כך, מקווצ'צ'ים, הם גולשים על צלחות המידע כמו מטפס הרים עם סוליות ממוסמרות שרוקד וואלס על פרקט חדש. השריטות שישאירו, יהפכו את המידע שעל הצלחות לבלתי ניתן לשחזור.

 

לכן, הדבר הראשון שעלינו לעשות בהישמע ה- Click of Death (טקטוק המוות המפורסם) הוא מיד לכבות את המחשב ונתק את הדיסק. לא לנער. לא לעשות Reboot. לא לנסות ולהתקין תוכנות. לא להמשיך להקשיב ולהמתין אם זה מפסיק בעצמו. לנתק כמו גדולים…